מדובר על אותו תזרים שצפוי העסק להניב בעתיד, למה הכלי הזה חשוב? אילו שימושים עושים איתו? איך בונים את התזרים העתידי? כל זאת ועוד בפוסטים שלפניכם.
נתחיל מהבסיס, מזה בכלל תזרים מזומנים?? תזרים מהמילה זורם, כלומר נכנס או יוצא, מזומנים= כסף. ובמקרה שלפנינו אנחנו מדברים על תזרים חזוי, לעתיד.
בשונה מהדוח על תזרימי המזומנים החשבונאי המצורף בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות, אשר מציג את תוצאות העבר של הפירמה, ומתייחס לסעיף ה"מזומנים" שנמצא בדוח על המצב הכספי של החברה (מאזן החברה) ומראה את הגורמים שהביאו לשינוי שחל בו במהלך השנה.
החישוב נעשה על ידי יציאה מתוך רווחי החברה כפי שהופיע בדוח רווח והפסד ותיקונו על ידי התייחסות לאותם סעיפים שהם תזרימיים בלבד.
דוח תזרים המזומנים מביא בחשבון אך ורק הוצאות או הכנסות שהמזומן נגבה או שולם בגינם.
לדוגמא: הוצאת פחת בגין רכוש קבוע הינה הוצאה על ה"נייר" בלבד ואינה מהווה הוצאה כספית – תזרימית מהחברה לכן בתיקון שנבצע לרווח החשבונאי נוסיף את סכום הפחת לרווח התזרימי, כמו גם הוצאות שנרשמו בספרים וטרם שולמו בגינם, אנחנו נוסיף לרווח התזרימי מכיוון שהסכום הכספי בגינם טרם שולם, לגבי מכירות שטרם נגבה המזומנים בגינם, הסכום יורד מהתזרים וכו….
דוח תזרים מזומנים עתידי שונה מאותו ניהול תקציב ותזרים שוטף המתנהל בכל ארגון על כל הוצאה כספית מהחברה בפועל בהשוואה למה שנקבע שתקציב.
תזרים מזומנים חזוי מציג את הצפי להכנסות והוצאות של החברה.
מתי משתמשים בתזרים חזוי?
1. חברות ציבוריות כאשר קיימים סימני אזהרה להמשך קיומה (בהתאם לתקנה 10(ב)(14) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים) התש"ל 1970- חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות וכי קיימים סימני אזהרה להמשך העסק כ"עסק חי").
2. בבדיקות כדאיות השקעה של פרויקט/חברה, הערכת שווי של חברה/ פרויקט – מצריך מאיתנו בנייה של תזרים מזומנים עתידי של החברה או הפרויקט הרצוי לבדיקה.
3. בניית תזרים מזומנים עתידי משמש אותנו לבדיקה וניתוח של החברה בנוגע להמשך פעילותה, נקודות לשיפור, קביעת יעדים עבור החברה וכו…
לקוחות רבים פונים אליי בהקשר של סיבות 2,3 לעיל, לכן אפרט עליהן בפוסט הבא:
הדגש בניתוח הכדאיות צריך להיות על התרומה התוספתית לערך הפירמה, כאשר השאיפה היא למדוד את השנוי הנקי בזרם המזומנים הכולל של הפירמה הנובע מהחלטת ההשקעה.
אז מה זה למעשה תזרים מזומנים עתידי?
אנחנו מדברים על התזרים הנקי העתידי החזוי של הפירמה וזאת על בסיס הגורמים הידועים כיום בשטח הלוקחים בחשבון את הצמיחה הקיימת מהשנים האחרונות לחברה בהתחשבות בממוצע הצמיחה בענף, בגידול הטבעי של האוכלוסייה, ניתוח עתיד הענף וכו. מוספים לכך קביעת פקטורים נוספים (כמו למשל אם מדובר על חברה חדשה ובצמיחה מהירה וגבוהה, קשה להניח שזה ימשיך ככה לאורך שנים).
כיצד בונים את התזרים החזוי?
הערכת כדאיות הפרויקט תובעת להביא בחשבון את כל זרמי המזומנים הנכנסים והיוצאים הנובעים מהחלטת ההשקעה שדנים בה ואת עיתויים המדויק.
הדגש בניתוח הכדאיות צריך להיות על התרומה התוספתית לערך הפירמה, כאשר השאיפה היא למדוד את השנוי הנקי בזרם המזומנים הכולל של הפירמה הנובע מהחלטת ההשקעה.
כלומר השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בבואנו לבחון האם יש להביא בחשבון את הרכיב הנבדק (ההוצאה/ ההכנסה) בחשבון הינה: האם ההכנסה או ההוצאה הנ"ל נובעת כתוצאה מביצוע הפרויקט או לא?
אם התשובה היא חיובית יש להביא בחשבון את הרכיב הנ"ל בחשבון בעת בניית התזרים אחרת לא נביאו בחשבון.
למשל, נניח כי חברה מסוימת מעוניינת לבצע פרויקט חדש שעל מנת לבצעו היא תדרש להשתמש במחסן שעומד לרשותה לטובת תפעול הפרויקט.
כיום, טרם ביצוע הפרויקט, המחסן מושכר לצד ג' והחברה מקבלת עליו 10 אלף שח בשנה, כעת כשנבחן את בניית התזרים של הפרויקט המוצע נשאל את השאלה, האם בעקבות ביצוע הפרויקט החברה תפסיד את דמי השכירות החודשיים הנ"ל?
במקרה הזה התשובה חיובית שכן לצורך ביצוע הפרויקט החברה תדרש להשתמש במחסן לטובת הפרויקט לכן יש לקחת בחשבון את ההפסד הזה בבואנו לבחון את התזרים העתידי מהפרויקט ולהוסיפו כהוצאה במשך כל אחת מהשנים החזויות בעת תכנון התזרים העתידי מהפרויקט.
דוגמא נוספת
בדוגמא הזו לא נקח בחשבון את הרכיב בבניית התזרים : חברה רכשה קרקע לטובת ביצוע פרויקט נד"לני מסויים, היא אינה יודעת מה לעשות עם הקרקע והיא מבצעת בדיקות משפטיות / אדריכליות על הקרקע כדי לדעת מה היא יכולה לבנות על אותו קרקע ומשלמת על הבדיקה הזו.
נשאלת השאלה האם יש לקחת בחשבון את ההוצאה הזו בעת בניית התזרים?
אז כאמור השאלה שאנחנו נשאל היא, האם ההוצאה הזו בוצעה באופן ישיר בעקבות הפרויקט או שהייתי מוציא את ההוצאה הזו ללא קשר לביצוע הפרויקט? התשובה במקרה הזה שלא משנה איזה פרויקט הייתי בוחר להקים (אם בכלל הייתי בוחר לבצע פרויקט כלשהו…) על השטח המוצע, הייתי מוציא את ההוצאה הזו, כלומר זו הוצאה שהיתה מבוצעת גם אם הפרויקט היה המבוצע וגם אם לא… לכן לא נביא הוצאה זו בחשבון.
כעת כשהבנו את העיקרון המנחה לבניית התזרים העתידי,
בפוסט הבא נראה את הרכיבים השונים שיש / אין לכלול בתזרים הנ"ל בצורה מסודרת